החלטה בתיק בג"ץ 10478/03

השופטת ד' ביניש:

           בפנינו בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט בה טוענות המבקשות כי המשיבה 1 מפרה את הוראות הסכם הפשרה שבין הצדדים, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 1.11.04.

           בין המשיבה 1 לשורה של חברות בנייה שפעלו בתחומה התנהלו הליכים משפטיים מתמשכים בשאלת סמכותה של המשיבה 1 לחייב את חברות הבניה באגרות חיבור מים, מקום שלא ביצעה את עבודות החיבור ולא נשאה בעלותן. ביום 26.11.01 קיבל בית משפט זה את ערעורן של חברות הבניה וקבע כי הן פטורות מלשלם למשיבה 1 תשלומים על חשבון אגרת חיבור מים באתרים בהם לא הניחה המשיבה 1 את הצינורות (ע"א 3888/99 התאחדות הקבלנים הארצית נ' מועצה מקומית מודיעין (לא פורסם), להלן: פסק הדין). לאחר שהמשיבה 1 המשיכה בגביית אגרות חיבור מים חרף פסק הדין הנ"ל, הגישו המבקשות לבית משפט זה עתירה בה ביקשו לחייב את המשיבה 1 לקיים את פסק הדין ולהשיב להן את הכספים שגבתה לאחר שניתן. במהלך הדיון בעתירה גיבשו הצדדים הסכם פשרה אשר קיבל, כאמור, תוקף של פסק דין. הוראותיו המרכזיות של הסכם הפשרה הנ"ל קובעות כדלקמן:

1.    "תוך 30 יום מהיום תגשנה העותרות 6-2 למשיבה 1 רשימת האתרים אשר נבנו על-ידן בתחומיה, ופירוט הכספים אותם שלמו למשיבה 1 ע"ח אגרת חיבור המים נשוא עתירה זו. (להלן - "האגרה").

לרשימה הנ"ל תצורפנה אסמכתאות על ביצוע התשלומים על-ידן למשיבה 1.

הרשימה תכלול את רשימת הדיירים שבגין הדירות שרכשו מהעותרות שולמה האגרה בתקופה שבין 26.11.01 - 31.8.02 וכן הצהרה של גורם מוסמך בחברה אשר תאושר ע"י עו"ד של החברה אשר תפרט את הנתונים הבאים:

1.1.       דירות אשר בהתייחס להן שולמה האגרה, נשוא עתירה זו, ע"י החברה הקבלנית.

1.2.       דירות בהתייחס להן שולמה האגרה נשוא העתירה לעיריה במישרין, ככל ששולמה, ע"י רוכשי הדירות ולא ע"י העותרות, או לחילופין דירות שבגינן גבו החברות ככל שגבו, מהדיירים מעבר למחיר הדירה כפי שנקבע בחוזה המכר.

2.    תוך 90 יום תבדוק העיריה את הרשימה שתועבר אליה בכל דרך שתמצא לנכון.

3.    ...

4.    הכספים המתייחסים לסעיף 1.1 לעיל יושבו ע"י המשיבה 1 לעותרות הזכאיות להם באמצעות ב"כ עוה"ד אנגלסמן, תוך 30 יום ממועד תום בדיקת הנתונים, ע"י העיריה, כאמור בס' 3 לעיל.

5.    הכספים המתייחסים לסעיף 1.2 לעיל, יועברו לרוכשי הדירות, ע"י המשיבה 1, בניכוי הוצאות משפטיות בשיעור 15% + מע"מ מסכום ההשבה. ההוצאות המשפטיות ישולמו לב"כ העותרות על-ידי משיבה 1.

6.    במקרה של מחלוקת בין הצדדים בכל הנוגע להסכם זה ולביצועו, תוכרע המחלוקת ע"י השופט (בדימוס) יעקב שמעוני, אשר יהיה כפוף לדין המהותי.

7.    ...

8.    היה וינתן פס"ד חלוט ע"י בימ"ש המחייב להשיב לדייר כספים שהעותרות או מי מהן היו אמורים להחזיר לו ואשר בגינו קיבלו החזר עפ"י הסכם זה, הוא יוחזר ע"י העותרות הרלבנטיות.

9.    ... ".

           המבקשות טוענות, כאמור, כי המשיבה 1 הפרה את הסכם הפשרה. זאת, בכך שפנתה לרוכשי הדירות בכדי שיבדקו את הסכמי הרכישה שבינם לבין החברות הקבלניות, ויודיעו האם בידיהם אסמכתאות לכך שאגרת חיבור המים שולמה על ידיהם וכן בכך שביקשה מן המבקשות הבהרות באשר להוראות הסכמים אלה. המבקשות טוענות כי על פי הסכם הפשרה אמורה השבת הכספים להתבצע על סמך תצהיריהן וכי צעדיה של המשיבה 1 מנוגדים להסכם הפשרה ולהבנות שהושגו בין הצדדים במסגרתו. כן טוענות המבקשות כי כל תכלית הפנייה לתושבים ובדיקת הסכמי הרכישה היא לעכב ולהשהות את השבת הכספים לידיהן.

           המשיבה 1, מצידה, דוחה בתגובתה את טענות המבקשות בדבר הפרת הסכם הפשרה ומצביעה על כך שההסכם מאפשר לה לבדוק את הרשימות שהועברו אליה "בכל דרך שתמצא לנכון". המשיבה 1 טוענת כי במסגרת זו שמורה לה גם האפשרות לפנות לדיירים ובתוך כך דוחה היא את טענות המבקשות בדבר הסכמה כי לא תיעשה פניה כאמור. כן טוענת המשיבה 1 כי אין להיזקק להליכי בזיון בית משפט בנסיבות העניין משום שהשאלה העומדת על הפרק היא כיצד יש לקיים את הסדר הפשרה לנוכח המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים. לטענת המשיבה 1, הדרך המתאימה לבירור מחלוקת זו הינה הפעלת סעיף הבוררות הקבוע בהסדר הפשרה. בשל סעיף הבוררות הנ"ל הגישה המשיבה 1 בקשה לעיכוב ההליכים לפי סעיף 5(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות). המבקשות, מצידן, טענו בתגובתן לבקשה זו כי הצעת המשיבה 1 לפנות לבוררות היא הצעה חסרת תום לב אשר מהווה צעד נוסף בניסיונותיה הנמשכים של זו לעכב ולהשהות את השבת הכספים. המבקשות טענו כי לא התגבשו התנאים להפעלת סעיף הבוררות ולחילופין ביקשו כי בית המשפט יפעיל סמכותו על פי סעיף 5(ג) לחוק הבוררות ויימנע מלעכב את ההליכים, לנוכח הנסיבות החמורות המאפיינות את הסכסוך בין הצדדים.

           לאחר שבחנו את טענות הצדדים באנו לידי מסקנה כי דין הבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט להידחות. אכן כלל הוא כי הסכם שקיבל תוקף של פסק דין דינו לעניין הליכי בזיון ככל פסק דין אחר, אך במה דברים אמורים, בפסק דין ברור וניתן לביצוע. במקרה שלפנינו חלוקים הצדדים ביניהם בשאלת פרשנותו הנכונה של הסכם הפשרה, המשליכה על השאלה אם הופר אם לאו. כבר נפסק לא אחת כי בנסיבות בהן קיימים חילוקי דעות באשר לפרשנות הסכם שקיבל תוקף של פסק דין, וההסכם אכן ניתן ליותר מפירוש אחד, אין פסק הדין ניתן לאכיפה בהליכי בזיון בית משפט (ראו רע"פ 7148/98 עזרא נ' זלזניאק, פ"ד נג(3) 337 (להלן: פרשת עזרא וכן ראו האסמכתאות הנזכרות שם). במקרה שלפנינו, נקבע בהסכם הפשרה עצמו מסלול לבירור שאלת פרשנות ההסכם והפרתו הנטענת, הוא המסלול של פנייה להליכי בוררות. בנסיבות אלה, דין טענות המבקשת להתברר במסגרת זו ולא במסגרת הליך לפי פקודת בזיון בית משפט.